דפי הנצחה

שמעון נולד בפוסנה, חבל בוקובינה שברומניה (כיום אוקראינה) ב-16.5.1936, בן לזופיה ומרדכי רייך. בראשית 1939 לאחר שהתאלמנה לוקחת סופיה את שמעון בן ה-3 באוניית מעפילים לארץ ישראל. הם נתפסים על ידי הבריטים ומגורשים חזרה. בסוף 1939 הם עושים ניסיון נוסף להעפיל, ובסופו של מסע תלאות הם מגיעים לארץ, וממחנה המעבר הם מגיעים לאושה, אל אחיה של סופיה מנחם פלג.

שמעון הצעיר משתלב בקבוצת הבנים הראשונים של אושה. ב-1940 נפתח גן ילדים ראשון משותף עם כפר-המכבי, בכפר-המכבי. ב-1942 נפתחת כיתה א' משותפת לקיבוצי הגוש והם לומדים בבניין המזכירות של אושה כיום. את מלחמת השחרור עבר יחד עם ילדי אושה, שלא פונו למרות היריות על הקיבוץ ועל בית הילדים (הבית הגדול). אחרי כמה שנים התחתנה סופיה בשנית ועזבה את הקיבוץ. שמעון בחר להישאר בהשגחת דודיו – מרתה ומנחם פלג.

בשנת 1954 יצאו בני י"ב ובתוכם שמעון ללימודים בכתה מקובצת ברמת רחל, ולאחר מכן השלמת השנה ברופין. בשנה זו שמעון התקבל לחברות, עברת את שמו מרייך לרכס והתגייס לצבא. לאחר ששוחרר למד בקורס מדריכים. בשנת 1957 הגיעה לאושה שולה במסגרת שנת שרות. היא אומצה על ידי משפחת פלג, ומשם התגלגלו העניינים עד לחתונה ב-1960. במהלך השנים נולדו לשולה ושמעון שלושה ילדים: עמית, רעות וחן יבדלו לחיים ארוכים.

בשנת 1963 יוצא שמעון ללימודי הוראה בסמינר אורנים, ופוצח בקריירה ארוכת שנים של חינוך והוראה. בשנת 1970 הוא מתגייס לנושא יקר לליבו – חברות הנוער, ולוקח על עצמו את תפקיד המורה של חברת הנוער הראשונה של ילידי הארץ. שמעון השלים תואר שני באוניברסיטת בר אילן בשנת 1977, ובשנת 1978 כיהן כמזכיר הקיבוץ. ב-1980 התחיל ללמד בסמינר אורנים והמשיך לסירוגין עד יציאתו לגמלאות. ב-1984 התגייס שוב לטובת החינוך והיה מורה ומדריך לחברת הנוער "עמית". ב-1989 עבד כשנה במפעל אופטיפלס במחלקת תכנון.

שמעון היה מורה ומחנך במהותו. ידע לספר סיפורים וצ'יזבטים שריתקו את הילדים, היה "לוחץ" אקורדיון ומנגן בחגים השונים. פעיל תרבות קיבוצית – מנחה, קריין ומנגן, משתתף בכל אירוע קיבוצי עד לשנותיו האחרונות.

בין תפקידיו בקיבוץ היה מזכיר, מנחה שיחת קיבוץ, חבר מזכירות, עורך עלון בשתי קדנציות, מרכז וועדת השתלמות, יו"ר וועדת ביקורת ועוד. כתב הרבה לתלמידיו, לעלון המקומי וגם לעיתונות ארצית. בעלון המקומי שימש גם כמראיין, כתב את "פינת הטבע", ליקט ופרסם אירועים בתולדות אושה. הביע את דעותיו בנושא ההפרטה, השיוך, עתיד הקיבוץ, היחס לבנים וחברות נוער ועוד. שמעון היה מקור ידע עצום בנושאים רבים – היסטוריה כללית ומקומית, טבע וידיעת הארץ, מסורת וחגי ישראל, אסטרונומיה, ביולוגיה ועוד - ותמיד שמח לחלוק ידע זה.

בשנים האחרונות לאחר פטירתה של שולה התדרדרה בריאותו בהדרגה. הוא זכה לטיפול מסור מהמשפחה ובראשה חן, שהקדיש ימים ולילות לרווחתו. למרות זאת הקפיד להשתתף בכל אירוע וחג קיבוצי עד לאחרונה – השיא משואה בטקס נעילת יום הזיכרון 2022, והמשיך לכתוב לאושבועיים עד 2022. אחרי סירובים רבים הוא הסכים לקבל מטפל, דבר שהקל מאד עליו ועל המשפחה. ממש לאחרונה עבר לבית הסיעודי ברמת יוחנן. הוא נפטר בשלווה במיטתו, ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-88.

סיפור חייו של שמעון הוא הסיפור של הקיבוץ שלנו, כמעט מיום היווסדו ועד היום. בין שאר תפקידיו בקיבוץ הוא כתב הספדים לחלק מהחברים. את הספדיו תמיד סיים במשפט קבוע, ואנחנו ניפרד משמעון עם אותו המשפט – שמעון יקירנו, ימתקו לך רגבי האדמה אשר כה אהבת.

תנחומינו לילדים, לנכדים ולמשפחה המורחבת.

ת.נ.צ.ב.ה.

כתב: יקי חסיד