|
|||||
מרטה נולדה בפראג ב-2 בנובמבר 1918. משפחתה בילתה אז מספר שנים בפראג , אליה ברחו מרומניה בגלל מלה"ע ה-I. בגיל 4 חזרה עם משפחתה לביתם ברומניה, שם גרה עד גיל 17. בהיותה בת 16, הצטרפה מרטה לתנועת הנוער הציוני ברומניה, שם פגשה את מנחם, שפעל בהנהגה הראשית. חלומם המשותף היה לעלות לא"י. ההורים של מרטה אמנם התנגדו, אך האנטישמיות ברומניה כבר החלה, ואצל מרטה ומנחם פרחה האהבה. מנחם שכנע את הוריה של מרטה, ולאחר חתונה קצרה וסמלית בבית, הם עלו על אוניית "קוסטנזה" והפליגו לישראל. מרטה לא ידעה מילה בעברית, ולא למדה דבר על א"י לפני הגעתה. בקלטת בה סיפרה את סיפור חייה, היא מעידה כי ההבדל בין החיים בביתה לבין החיים בארץ היה גדול וקשה היה לה להסתגל. מרטה ומנחם הגיעו לארץ בשנת 1935, כקבוצת השלמה להקמת קיבוץ חדש ביבנאל. הם החלו בהקמת קיבוץ "עין הגליל", בתנאים קשים, ללא פרנסה וללא מקום לינה. שם, ב-1936, נולד למרטה הבן הראשון – אורי. לאחר שנתיים וחצי התפרק קיבוץ "עין הגליל" ומנחם ומרטה מצאו את דרכם עם 9 חברים נוספים לקיבוץ אושה. בלילות הראשונים ישן הזוג עם התינוק בחדר נשק שהיה גם מתפרה – על השולחן. לאחר מכן צורפו למגורי בתיה ולולק סיגל ז"ל, ולאחר זמן מה קיבלו צריפון משלהם. מרטה עבדה בכל ענף שהיה במשק, בבניין, בתפוחים, במכבסה, ועוד. בשנת 1944 נולד למרטה ומנחם בן נוסף – יואב, ובשנת 1948 נולד הבן השלישי – עמיר. מרטה חלמה על צורת חיים אחרת, אך התפשרה ונכנעה לרצונות של מנחם. ב-1950 עברו מרטה ומנחם ל"הדסים", שם היתה מרטה מאושרת מאוד. לאחר שנתיים חזרו לאושה, ומרטה הקימה את המסרגה, בה עבדה כל השנים. מרטה ומנחם הקימו משפחה גדולה באושה – ילדים, נכדים ואף נינים. ב-14 במאי 1990 , לאחר 55 שנים משותפות, הלך מנחם פלג לעולמו, ומרטה, שהמשיכה לבדה עוד כ-17 שנה, וזכתה לראות גם נינים, נפרדת מאתנו וכעת ומצטרפת שנית לאהוב ליבה. ת. נ. צ. ב. ה
|
הוסף |
|
|
|
|
|