דפי הנצחה

כנער עלה ארצה במסגרת עליית הנוער לבן-שמן, כשהוא משאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר ההכשרה בכפר רופין וחיים בקיבוץ ניצנים, הגיע אלינו וקבע את ביתו באושה. דוד התגייס לשירות צבאי במלחמת השחרור ועם שחרורו והתקשרותו לאורה ז"ל, הקימו את ביתם באושה.

במהלך השנים השקיע את מרצו בענף גידולי השדה, ולימים יצא לעבוד במשרד החקלאות כמדריך.

פרק חשוב ומרכזי בחייו של דוד תפסו העיסוקים המוסיקליים שלו עוד מנערותו. בשטח זה היתה תרומתו לחיים התרבותיים של אושה ושל הצעירים עצומה: מערבי לימוד שירים, הקמת המקהלה המפורסמת של פסח, עיצוב "ליל-הסדר", עיבוד שירים - ועד נגינה בחצוצרה ובקרן בעצמו ובהרכבים וטיפול בתלמידי הנגינה ודחיפתם קדימה. זכורים הערבים המוסיקליים הגדולים - שני ערבי הזמר ב 1978-1979, שממש "הרימו" את הקיבוץ וקונצרטים בכוחות מקומיים שיזם, ההתלהבות, המרץ, היכולת הארגונית שלו והקשרים שהפעיל על כוחות מחוץ לקיבוץ - העלו את רמתם.

בצאתו לגמלאות השתלב בעבודת השיווק באופטיפלס בקריות ובגליל המערבי עד נהריה.

ראוי להזכיר את חיפושו אחרי שורשי מוצאו שהקדיש לו רבות בשנים האחרונות. הדבר התבטא בסיורים לעירו פינסק.

לאורה ודוד נולדו שלוש בנות: עמליה, מיכל ואפרת.