דפי הנצחה

עבד כפועל במושבות יהודה, לאחר מכן התגלגל למשמר השרון, שם גם הכיר את שרה. מתוך יחסי חברות הגיעו לאושה והקימו את ביתם. עם פרוץ מלחמת העולם השניה התגיס לצבא הבריטי. עם הגדוד השני שבבריגדה היהודית עבר את המלחמה ועוד הספיק ללחום נגד הגרמנים על אדמת איטליה. באחד הקרבות נפצע קל, ובחרדה בשעתו עקבנו אחר החלמתו.

עם שחרורו נכנס לענף הפלחה, והתמיד שם כמה שנים, היה בין אלה שיצאו לעבוד את השדות בנגב, כאשר מיד לאחר מלחמת השחרור עיבדנו הרבה שטחים שטרם חולקו לבעלים קבועים.

כאשר נדרשנו לתת חצרן לבית הספר הגושי הופנתה הפניה אליו. לא בקלות נעתר לבקשה, רצה להמשיך בחקלאות, אבל לאחר שקיבל עליו את התפקיד מילא אותו במסירות ובהתמדה. כעשרים שנה החזיק מעמד בתפקידו זה, כאשר כל הגורמים, מורים ותלמידים משבחים את חריצותו. חזר למשק וארגן את מחסן החצר.

לימים פקדה אותו מחלה בכלי הדם, בגלל כריתת הרגל ניידותו נעשתה מוגבלת אבל הקפיד להגיע על ה"קלנוע" לעבודתו עד כמה שרק יכול. ממש נגד עיננו הלך האיש וירד מכוחותיו אולם סירב להיכנע. אחזור - טען כמה וכמה פעמים, ברם משאלה זו לא התגשמה. לא נזקק יותר לבתי חולים, על מיטתו הוא בחטף סיים את מסכת חייו.