דפי הנצחה

בתיה גרילק-גולדברג נולדה בוורשה, פולין, בשנת 1949. אביה נהרג בתאונת רכבת. אמה הייתה עסוקה במרבית הזמן בפעילות במפלגה הקומוניסטית. בתיה גודלה על-ידי מטפלת פולניה.
בשנת 1956 עלתה בתיה ארצה עם אמה ואחיה, אלק, ונחתה בקיבוצנו. היא הייתה אז בת 7. לא היה קל אז להיקלט במסגרת הקיבוצית, אך בתיה עשתה זאת היטב ונקלטה בתוכנו. הייתה מקובלת ומוערכת . כבחורה נבונה, בעלת זיכרון נפלא גדלה וצמחה לתפארת. בתיה ניצלה את כישוריה, עשתה תעודת בגרות, ולאחר השרות הצבאי רכשה לה מקצוע – טכנאית כימיה. עבדה מספר שנים כלבורנטית ב"מילואות", שם הכירה את יענקל'ה .בשנת 1976 התחתנו בתיה ויענקל'ה והקימו משפחה באושה. נולדו שגיא, אורי ונמרוד. בתיה עברה לעבוד בבית הספר האזורי. השקיעה תשומת לב רבה והרבה מרץ כדי לטפח את בניה, וגם את ביתה.
בשנת 1983 עשתה בתיה הסבה מקצועית ונקלטה לעבודה במפעל העדשות של הקיבוץ. היא עבדה במחלקת הציפויים, ולאחר מכן עברה למחלקת התסדיר, שם גילתה מקצועיות רבה.
בשנת 1993 הגשימה בתיה את משאת חייה וביקרה במחנות ההשמדה בפולין. חיפשה שם שורשים וחזרה מסופקת ועמוסה בחוויות.
בשנת 2002 התגלתה אצל בתיה מחלת הסרטן, מחלה שממנה נפטרה גם אמה, שושנה.
אחרי מאבק ממושך נפטרה בתיה.

 

 

גיטי:

בתיה
הכל נגמר. תם המאבק. נלחמת כלביאה פצועה על חייך. לא ויתרת. שאפת לנצח. רצית להמשיך ולחיות עוד קצת. לראות את הבנים האהובים עליך מתבגרים, לומדים, אולי גם מקימים משפחה. "למה כל זה עלה בגורלי"? שאלת אותי ללא הרף. גם כך חייך לא היו קלים.
בתיה נולדה בוורשה, פולין, בשנת 1949. אביה נהרג בתאונת רכבת. אמה הייתה עסוקה במרבית הזמן בפעילות במפלגה הקומוניסטית. בתיה גודלה על-ידי מטפלת פולניה.
בשנת 1956 עלתה בתיה ארצה עם אמה ואחיה, אלק, ונחתה בקיבוצנו. היא הייתה אז בת 7. לא היה קל אז להיקלט במסגרת הקיבוצית, אך בתיה עשתה זאת היטב ונקלטה בתוכנו. הייתה מקובלת ומוערכת. כבחורה נבונה, בעלת זיכרון נפלא גדלה וצמחה לתפארת. קצת צנועה מדי. מופנמת. אולי לא מספיק בטוחה בעצמה. אף שלא היה לה במה להתבייש.
בתיה ניצלה את כישוריה, עשתה תעודת בגרות, ולאחר השרות הצבאי רכשה לה מקצוע – טכנאית כימיה. עבדה מספר שנים כלבורנטית ב"מילואות", שם הכירה את יענקל'ה. בחור נהדר. שימש לבתיה משענת וטיפל בה במסירות רבה עד הסוף המר.
בשנת 1976 התחתנו בתיה ויענקל'ה והקימו משפחה באושה. נולדו שגיא, אורי ונמרוד. בתיה עברה לעבוד בבית הספר האזורי. השקיעה תשומת לב רבה והרבה מרץ כדי לטפח את בניה, וגם את ביתה.
בשנת 1983 עשתה בתיה הסבה מקצועית ונקלטה לעבודה במפעל העדשות של הקיבוץ. היא עבדה במחלקת הציפויים, ולאחר מכן עברה למחלקת התסדיר, שם גילתה מקצועיות רבה.
בשנת 1993 הגשימה בתיה את משאת חייה וביקרה במחנות ההשמדה בפולין. חיפשה שם שורשים וחזרה מסופקת ועמוסה בחוויות.
בשנת 2002 התגלתה אצל בתיה מחלת הסרטן, מחלה שממנה נפטרה גם אמה, שושנה. ראיתי את בתיה בסבלה, מדי יום נלחמת בגבורה ובאומץ, עד אשר לא הייתה יכולה יותר....
נפש רגישה הייתה לך בתיהל'ה. את תחסרי לי על כל צעד ושעל. ספק אם אצליח למלא את החלל הגדול שלכתך הותיר בי. את חיוכך היפה והצנוע אשא איתי לנצח, כמו גם את עצותיך הנבונות והקולעות תמיד. כך גם את מחמאותיך ותודותיך החמות, שנתנו לי את הכוח לסעוד אותך. כי כזאת היית בעיני: שקטה, נעימה, חמה וחכמה. היית לי כאחות ואת סודותי הכמוסים ביותר הפקדתי בידך. אין לך עוד מה לדאוג, בתיה, כי הרי תמיד היית רגילה לדאוג לכולם.
תם הכאב. תם הסבל. נוחי בשלום בתיה יקירתי. בשקט ובשלווה.
אנחנו נזכור אותך תמיד ונדאג לכל היתר.
יענקל'ה, שגיא, אורי, נמרוד, אלק וכל המשפחה – שלא תדעו יותר צער.
גיטי