Rapoo- It solutions & Corporate template

04-8458401

צור קשר

office@k-usha.org.il

שלח דוא"ל

אתר הנצחה לתושבי הישוב .
יהי זיכרם ברוך...

דף הנצחה לבונה עמוס ז"ל
(21/03/1940 - 28/03/2023)     ( יא אדרב הת"ש  -  ז ניסן תשפ"ג )

הדרך יפה עד מאוד - אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד - אמר העלם
הדרך ארכה עד מאוד - אמר הגבר
ישב הזקן לנוח בצד הדרך
גם את חייו של אבא ניתן לחלק לארבע תקופות חיים – ילדות ונערות, עלומים, בגרות וזקנה. אבא נולד בתאריך 21 למרץ 1940 , בן בכור לשלימה וביבוש, דור ראשון לילדי הקיבוץ. הוא היה ילד שובב מאוד ולא גרם נחת להוריו. בנוסף היה פטפטן בלתי נלאה – ועל כך קיבל מהחבר'ה את שם החיבה "פיתה". בגיל הנעורים השובבות שלו כבר גבלה לא פעם בקרימינליות מה שגרם להוריו מפח נפש גדול – כי "מה יגידו החברים".... הוא גם לא היה תלמיד מצטיין ועל כך חיפה מאוחר יותר בשנות בגרותו.
לאבא נולדו שני אחים – עפרה ואהרל'ה יבדל"א. הקשר עם עפרה היה קשר חברי חזק מאוד מאחר וגם היא היתה ילדה פרועה למדי, והם חיפו אחד על השני בהתמודדות עם הכעס והאכזבה של ההורים – ובעיקר של שלימה, שהיתה מטפלת ודמות חינוכית - והילדים עשו לה בושות.
בצבא היה לוחם בצנחנים בגדוד 890 וסיים את השירות כמדריך צניחה בקורס טיס בבסיס תל נוף.
הקשר עם אמא החל כשהיה בן 18 , לפני גיוסו לצבא. מייד עם שחרורה של אמא מהשירות הצבאי הם נישאו ושנתיים לאחר מכן בשנת 1963 נולדה הבכורה איילת. כגבר צעיר לא היה לו קל עם מסגרות ולכן ראשית חיי הנישואים שלהם לא היתה פשוטה והם ידעו הרבה קשיים בזוגיות. לאחר שלוש וחצי שנים נוספות נולדה ענת, ממש לפני פרוץ מלחמת ששת הימים בה לחם בכיבוש רמת הגולן. יאיר נולד ארבע שנים לאחר מכן בשנת 1971 , ובן הזקונים ארי נולד בשנת 1977.
עם שלושת ילדיו הראשונים הוא היה אבא נוכח נפקד. את החינוך וניהול הבית עשתה אמא. הוא עשה תפקידים בקיבוץ , יצא ללימודים, היה חבר בוועדות, הלך לגיוסים ועשה מילואים. כשארי נולד לתוך הלינה המשפחתית – לא היתה לא ברירה והוא למד להיות אבא , מה גם שההורות לארי הצריכה יותר מאמצים.
מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור שש שנים לאחר מכן, שינו את אבא מאוד. החוויות והמראות של המלחמה הפכו אותו מעלם לגבר. הוא נהיה רציני יותר, מגובש יותר ,עם תפיסת עולם אידאולוגית סדורה. אז החליט לנטוש את עבודת החקלאות ברפת ולאחר מכן בשדה, רצה לרכוש מקצוע , ויצא ללימודי הנדסת בניין וסיים עם תואר הנדסאי.
עם סיום לימודיו חזר לקיבוץ וקיבל על עצמו את האחריות על ענף הבניין – שאותו קיבל בירושה מחמו מנחם מאיר ז"ל. במסגרת תפקידו היה אחראי על מספר פרוייקטים חשובים – הקמת שכונת סל"ע לשיכון בני חברת הנוער, תכנון ופיקוח שכונת המגורים שמתחת לבריכה , בניית קומה שניה למפעל העדשות אופטיפלס, הרחבת מכון החליבה והרחבת חדר האוכל. בסוף שנות השמונים עבר לעבוד במחלקה לתכנון של התק"ם והמשיך לייעץ בענייני בניה מקומיים. עם פירוק המחלקה לבניין חזר לאושה ויצא ללימודי ניהול וסוציולוגיה כהכנה לתפקיד מזכיר הקיבוץ אותו עשה קדנציה אחת. את שנות העבודה לאחר מכן עשה באופטיפלס כמתכנן עדשות .
היציאה לפנסיה והפסקת עבודתו במפעל לא היו לו קלות, אך הוא התגבר על המשבר ובעזרת המסגרת של מועדון "דורות" גילה בעצמו כישורים של כתיבה יוצרת שנפסקה רק עם פטירתה של אמא. הוא מאוד התגאה ביצירתו והוציא לאור שלושה קבצים – להם קרא "הטרילוגיה" - קובץ סיפורים על אושה, קובץ שירים וקובץ ביוגרפי על חייו.
הוא היה ביישן אבל גם דעתן מאוד, והתעקש להשמיע את משנתו הסדורה – בכל נושא – לכל אחד באשר הוא. היה נעים הליכות ואוהב אדם – בעיקר נשים – ונשים גם אהבו אותו ולהיות במחיצתו. הוא העריך את עצמו מאוד ולא אהב לשמוע ביקורת או דעה המנוגדת לדעתו. היה מוסיקלי מאוד ונהג לשרוק לעצמו כל הזמן. 
אהבתו הגדולה ולמעשה מרכז חייו היתה אמא, ואהבה זו התחזקה יותר ויותר עם השנים. היחסים ביניהם היו מאוד מיוחדים ורק לאחר לכתה הבנו כמה היה תלוי בה ועד כמה היא שמרה עליו ועיגלה את הקצוות החדים שבאופיו. מחלת סרטן הריאות התגלתה אצלו בשנת 2015 אך הוא התמודד איתה בהצלחה, וחי איתה במשך כל השנים הנותרות בעזרת טיפול תרופתי שלא פגם באיכות חייו.
תחילת הסוף היתה עם התפרצות סרטן הלבלב של אמא, וההבנה שהיא לא תישאר איתו עד סוף חייו. הוא טיפל וסעד אותה ככל יכולתו , אך המחלה ניצחה אותה, ובסופו של דבר באופן רגשי גם אותו.
השנה האחרונה לחייו היתה קשה מאוד עבורו – על אף שרצה מאוד להמשיך ולחיות. ההתדרדרות הגופנית, הזקנה וללא ספק הבדידות בגלל הפרידה מאמא, החלישו אותו מאוד. שבוע ימים לאחר יום הולדתו ה 83 הלך לעולמו וחזר לזרועות רותי אהובתו.
צובעה השקיעה שיבתו בפז ואודם
הדשא מבהיק לרגליו בטל הערב
ציפור אחרונה של יום מעליו מזמרת
התזכור מה יפתה, מה קשתה, מה ארכה הדרך....
לך לשלום אבא, ומצא מנוחה נכונה עם אמא שכל כך התגעגת אליה.
 
כתבה: ענת בונה סבגי 




הוסף



< חזרה לאתר הנצחה
usha abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות