|
|||||
אבא של אורה דגן. ב 1909 עלה ארצה ולמד בסמינר המורים בירושלים. היה בין המורים הצעירים שלחמו את "מלחמת השפות". מעמודי התווך של החינוך העברי בחיפה. מנאמני תנועת העבודה מורה ומחנך למופת. השתלם באוניברסיטת ייל בארצות הברית בשנים 1929-1932. כמה שנים עבד בבן שמן ובראשון לציון. ב 1936 חזר לחיפה עירו וניהל את ביה"ס "גאולה". היה איש דינמי מאוד, מתקדם ונאור. בניו הלכו בהשראתו בדרכים שהיו אז צו התקופה. כשעסק בנו במשימות מסוכנות היה אומר: "וכי בניו של מישהו אחר חייבים לעשות זאת?". אסון גדול פקד את המשפחה כשהלך הבן ללא חזור בסירת הכ"ג. הוא לא נשבר והמשיך בפעילותו הציבורית והחינוכית הענפה. גם כששיכל את נכדו הקטן והאהוב לא שחה קומתו מעצמת היגון. כשפרש לגמלאות ב 1952 המשיך בפעילות ציבורית. הקים את בית המורה בחיפה ובו ספריה פדגוגית חשובה. רק ב 1963 משתשו כוחותיה של רעייתו החליטו לעבור לאושה ולהיות בקרבת הבת והנכדות. אבל הוא לא הוציא את שנתו כאן. ביום חמסין אחד נפל פתאום והוא בן 77.
|
הוסף |
|
|
|
|
|