דפי הנצחה

אחרי מות אביו נאלץ להפסיק את לימודיו וקבע מרצונו את מקום מגוריו באחד המרכזים של יהדות מערב גליציה התוססת באושווינצ'ים.

מיד עם בואו - בתחילת שנת 1913 - הוא פתח בפעילות ציונית נרחבת. דאגתו העיקרית היתה נתונה לחינוך הדור הצעיר. לבוגרים שבתנועת הנוער השמיע הרצאות, ולמען הצעירים שבה חיבר סיפורים ואגדות.

בימי מלחמת העולם הראשונה חלה הפסקה בפעילותו הציונית, אך בשובו לעיר חידש את פעילותו ביתר תנופה, בכל חום ליבו האוהב והמסור ובשפע ידיעותיו הכלליות והיהודיות. כ 30 שנה פעל בתוך חוגי היהדות של גליציה המערבית עד מועד עליתו ארצה בשנת 1939. כאן הוא הצטרף כחבר לבית יהושע ואם גם מתוך סיבות אישיות עבר במרוצת הזמן למקומות אחרים - תמיד נשאר קשור לתנועה הקיבוצית, אותה הוא חייב כצורת חיים אחת ולתמיד. במשך 20 שנותיו האחרונות הוא היה חבר בקבוצת אושה.

בכל הארץ מפוזרים אנשים, הקשורים אליו כאל ידיד, מורה, מנהיג וזוכרים אותו בכאב לב.