|
|||||
הנס היה אישיות מיוחדת במינה מעוגן בעולם הרוחני העשיר של דור האבות של בית הוריו מזה, אך מעורה בהווה וער לכל דבר חדש וצעיר מאידך. מוצאו מסביבה מתבוללת, שבה הכל מפנה ליהדות ולציונות עם הופעתו של הרצל. בהיותו עדיין ילד הוא זכה לבקר יחד עם אביו אצל חוזה המדינה בוינה וביקור זה עשה עליו רושם בל יימחה. הנס התחיל את פעילותו הציונית בהיותו צעיר בימים. בשנות לימודיו בוינה הוא הצטרף לאגודת האקדמאים היהודית "אוניטס", קשר קשרי ידידות אמיצים עם חברי האגודה, קשרים שהתחדשו כעבור שנים רבות פה בארץ. אחרי מות אביו נאלץ להפסיק את לימודיו וקבע מרצונו את מקום מגוריו באחד המרכזים של יהדות מערב גליציה התוססת באושווינצ'ים. מיד עם בואו - בתחילת שנת 1913 - הוא פתח בפעילות ציונית נרחבת. דאגתו העיקרית היתה נתונה לחינוך הדור הצעיר. לבוגרים שבתנועת הנוער השמיע הרצאות, ולמען הצעירים שבה חיבר סיפורים ואגדות. בימי מלחמת העולם הראשונה חלה הפסקה בפעילותו הציונית, אך בשובו לעיר חידש את פעילותו ביתר תנופה, בכל חום ליבו האוהב והמסור ובשפע ידיעותיו הכלליות והיהודיות. כ 30 שנה פעל בתוך חוגי היהדות של גליציה המערבית עד מועד עליתו ארצה בשנת 1939. כאן הוא הצטרף כחבר לבית יהושע ואם גם מתוך סיבות אישיות עבר במרוצת הזמן למקומות אחרים - תמיד נשאר קשור לתנועה הקיבוצית, אותה הוא חייב כצורת חיים אחת ולתמיד. במשך 20 שנותיו האחרונות הוא היה חבר בקבוצת אושה. בכל הארץ מפוזרים אנשים, הקשורים אליו כאל ידיד, מורה, מנהיג וזוכרים אותו בכאב לב.
|
הוסף |
|
|
|
|
|