|
|||||
חברים אחדים זוכרים את פנינה כנערה תלמידת תיכון בעיירת מולדתה קולבושובה בגליציה. היתה שם פלוגת הכשרה של הנוער הציוני ובית הוריה של פנינה שימש להם מקום שבו אפשר היה לאכול משהו, להתעודד ולצפות לעתיד טוב יותר. פנינה עלתה ארצה כסטודנטית וניסתה לחיות ברמת-גן אך חוסר הסיפוק מן החיים בעיר משך אותה למגדיאל. הסתגלה מהר לחיי הקיבוץ. באושה התבלטה ברגש אחריות, באהבת הסדר והארגון ובנכונותה לתרום למען הכלל. היתה מנהלת מחסן הפרודוקטים בתקופה שבה המזון לא היה מצוי בשפע. הסבירה פנים לכל אחד. תמיד שקטה ומסודרת עובדת בחריצות שעות רבות ומעוררת כבוד בתור בעלת תפקיד. גם בתור מנהלת המתפרה הצטיינה פנינה במגע נעים עם הציבור. בין תפקיד לתפקיד עבדה גם בתור מטפלת עם ילדים והשפיעה במצב רוחה הטוב ובבדיחות דעת. כאשר התחילה המחלה האיומה לכרסם בה, לא נכנעה מיד היתה מגיעה יום יום לעבודה לשעות מספר. את הבית ניהלה בטוב טעם, סדר וניקיון שלטו בו. מסורה למשפחה. וכך תשאר בזכרונם.
|
הוסף |
|
|
|
|
|