04-8458401
צור קשר
office@k-usha.org.il
שלח דוא"ל
צור קשר
שלח דוא"ל
|
|||||
יצחק בן ארי, לשעבר בהם, נולד בצ'כסלובקיה בשנת 1923. המשפחה נדדה ממקום מושבה לעיירה ליד גבול הונגריה. אך משחוקקו ההונגרים חוקים נגד היהודים חסרי אזרחות הונגרית, חזרה המשפחה לצ'כסלובקיה. יצחק היה פעיל בתנועת הנוער הציוני מגיל 15, ומגיל זה חלם לעלות לישראל. עם הכיבוש הנאצי, הוכרחו היהודים לעבוד עבודות כפיה בדרך כלל עבור הגרמנים. בשנת 1944 נודע לחברים מתנועת הנוער הציוני שהגרמנים מתכוננים לרכז את היהודים בגטאות, מי שלא היה מועיל עבור הצבא הגרמני, נשלח למחנה השמדה. יצחק שרד את צעדת המוות למטהאוזן, אבל כל משפחתו לא שרדה. הוא עלה בשנת 1945 לישראל על האניה חנה סנש והגיע לאושה. אגב, עדות מפורטת על תקופת הכיבוש הנאצי, מסר יצחק לארכיון שפילברג. כבר ב46 גוייס להגנה לאימון יסודי ושובץ לסיירות בגליל המערבי. באפריל 48 השתתף יצחק במבצע "אהוד" לשחרור הגליל המערבי במסגרת חטיבת כרמלי, לאחר מכן במבצע "ברוש" בגליל העליון. באוקטובר 49 שוחרר בצו 8 וחזר הביתה. יצחק עבד בעבודות רבות ומגוונות, היה נהג, חצרן, שנים רבות לולן ושנים רבות באופטיפלס. שתי תכונות בולטות אפיינו אותו האחת, חיבתו למלאכת יד בנייר, עץ , בד ועיצוב בכלל והשניה, חיבתו ודאגתו למבוגרים בקיבוץ. לפיכך, לאחר שסיים את עבודתו באופטיפלס, הקים יצחק את "חוט השני", מקום תעסוקה לחברים מבוגרים ולדיירי בית הסיעוד. יצחק אהב לצלם , הוא הקים מעבדה לפיתוח וליווה את התפתחות אושה בצילומיו לאורך שנים רבות, עד היום חלק ניכר מהתמונות בארכיון הן פרי עבודתו . הוא היה אושיית קבע בתרבות המקומית. הכין קישוטים לכל החגים, תלה, סידר, הוריד, איחסן ושמר כמו שרק יצחק ידע. ובכלל, מי שהכיר את יצחק ידע – לא זורקים שום דבר. ליצחק ולאה נולדו 4 ילדים, רחל, טלי, סמדר ושחר ו-6 נכדים מהם שבע יצחק נחת רבה. אבל היום אני רוצה לדבר על יצחק החבר שלי. כשהייתי בכתה ה', נהוג היה ללוות את הטיולים השנתיים בחבר נושא נשק, יצחק, מהיותו חייל לשעבר וגם צעיר, לפי חשבוני בן 30, גוייס ע"י דוד כוכב, שהיה המחנך של הכתה, ללוות את טיולנו לגליל המערבי. אני זוכרת את עצמי הולכת בשביל מאחורי יצחק, מתפעלת מהתותח המרתיע, רובה צ'כי, שיצחק נשא ומנהלת עימו שיחה. מכיוון שפער הגילים בינינו כמעט 20 שנה, נראה לי יצחק מבוגר ממש קשיש. פניתי אליו ושאלתיו "מדוע אינך מתחתן?", היום זו נראית לי חוצפה וחדירה לפרטיות אבל כידוע מילדים ושיכורים, שומעים את האמת. יצחק ענה לי, "אני אתחתן בקרוב , תהיה לי בת ואני אקרא לה רחל ע"ש אמא שלי". אני זוכרת שהתפעלתי מיכולתו לחזות את העתיד, והנה עובדה. מאז נשארנו ידידים ולמרות פער הגילים, תמיד הייתה לנו שפה משותפת. לימים שני הזוגות יצחק ולאה ורן ואנוכי, פיתחנו ידידות קרובה יותר. היינו לוקחים רכב מהקיבוץ, יוצאים לטיולים משותפים, יצאנו לנופש משותף בירושלים ובאילת וכאשר גרנו באילת לקחנו את לאה ויצחק לטיול בסיני. לפני כחצי שנה, באתי עם המחשב לבית המשפחה ועשיתי ליצחק טיול במצריים בתמונות מהטיול שלי הוא מאוד התרגש ואמר "כמה טוב שיש חברים שאפשר לבלות איתם" . לפני יומיים באתי לבקר אותך בבית הסיעוד ואמרת לי "די, מספיק לי". טביעת כף ידך ותבונת כפיך, נשארים באושה אחריך. תנחומינו למשפחה. היה שלום חבר. רוני חסיד
| |||||
 |
הוסף |
|
|
|
|
|
בן ארי (בהם) יצחק ז"ל | |
