דפי הנצחה

לאה נולדה ב-25.1.1936 בעיר אוסטרוג בפולין, בת לציפורה וישראל ארליך ז"ל, אחות ליאיר ז"ל ויוסי ארליך יבדל"א. באוגוסט 1936 עלו ציפורה, ישראל ולאה התינוקת ארצה, היישר למחנה "המפלס" בכפר סבא. מכיוון ובכפר סבא לא היו ילדים הם עברו למחנה מתיישבי אושה בכפר אתא, בו כבר היו ילדים. לאה הייתה הבת הראשונה מבין הילדים ולפיכך הבת הבכורה של אושה.

אחרי כשנה בכפר אתא עלו המייסדים על הקרקע, ולאה הקטנה ביניהם. כילדה התחנכה בכיתה א' משותפת עם כפר המכבי, והייתה מהילדים הראשונים בבית הספר הגושי, ולאחר מכן בכיתה המקובצת ברמת רחל.

בשנת 1954 נישאה ליצחק והתקבלה לחברות עם הבנים הראשונים של הקיבוץ. ללאה ויצחק נולדו ארבעה ילדים – רחל, טלי, סמדר ושחר.

לאה עבדה בענפי הקיבוץ השונים. בעיקר היא זכורה כמטפלת תינוקות שגידלה דורות של ילדים. היא עבדה במשך שנים לצד מרים מור ז"ל, ואחר כך כמטפלת תינוקות מובילה. כשסיימה לעבוד בבית התינוקות עברה למטבח, ומשם שנים רבות במכבסת הקיבוץ. גם לאחר יציאתה לגמלאות המשיכה לאה להתנדב לעזרה במכבסה. בכל עבודותיה אפיינו אותה הסדר, הניקיון והמסירות לתפקיד.

לאה אהבה לטייל, בארץ וגם בחו"ל. השתתפה במקהלת הקיבוץ והופיעה בחגים מרכזיים. את רוב הפעילות התרבותית והציבורית הותירה לבעלה יצחק, שהיה פעיל תרבות מרכזי לאורך שנים בקיבוץ. לאה התמקדה בטיפוח הקן המשפחתי.

ביתם של לאה ויצחק היה תמיד מלא – ילדים, אחיינים, נכדים ונינים. משפחה גדולה וענפה, בת ארבעה דורות שרובם גרים בקיבוץ. ביום העצמאות 2022 שהוקדש לבנים הראשונים בשנת ה-85 לקיבוץ, השיאה לאה משואה יחד עם ביתה, נכדתה וניניה.

בשנים האחרונות היו לה בעיות בריאות, אבל לאה שמרה על עצמאותה ככל שיכלה. התעניינה בחיי הקיבוץ, אהבה לשמוע מה קורה ולהיות מעודכנת, ונכחה בכל חג ואירוע. בתקופה האחרונה חלה הדרדרות במצבה הבריאותי והיא שהתה בבית אבות מחוץ לקיבוץ.

קשה הפרידה מלאה, שהייתה "אושניקית" מסורה כל חייה – עוד כשלא היו בתים, עצים ושבילים ביישוב, ועד לימינו אנו. מעולם לא עזבה את הקיבוץ ובנתה כאן את ביתה ומשפחתה. אך ראוי הוא שהנוף הנשקף ממקום מנוחתה האחרון הוא הקיבוץ בו חיה כל חייה.

תנחומינו למשפחה בקיבוץ ומחוצה לו.